האתרים הארכיאולוגיים החשובים ביותר בצפון הארץ המצרים הביאו את שלושת החומרים הללו מחצי האי סיני בעידן שלפני השושלת כמה מאות שנים חלפו לפני שהם היו מודעים לסודות הסלעים בסיני? כמה מאות שנים חלפו עד שהם הפכו בקיאים באמנות התכת נחושת, הכנת כלים ממנה, או הכנת תכשיטים ושרשראות מאבן טורקיז! אם נוסיף לכך שהאזורים אותם ניצלו הקדמונים להשגת חומרים אלו נמצאים בחלק הדרומי של סיני, בין ההרים הגבוהים שלה, לבין האזורים המפורצים ביותר ודלי המים שלו, אז במשך כמה אלפי שנים אכלסו המצרים חלקים מסיני לפני שהגיעו לאתרים האלה?
מהם האתרים הארכיאולוגיים החשובים ביותר בצפון עמאן?
מצרים הייתה בקשר עם החוף הסורי מאז ימי קדם המצרים הקדמונים הביאו עץ ארז שגדל על הר הלבנון לפחות מתקופת השושלת הפרעונית הראשונה, שם השתמשו בו בייצור הצי המצרי המדינה הזו הייתה יבשתית, החלה ממבצר סילה ליד העיירה קאנטרה, מזרחית לזו הנוכחית, ולאחר מכן ממשיכה לכיוון צפון סיני, היא ממשיכה לאורך החוף, ואז מגיעה לאל-עריש, ומשם אליה רפיח, ואז עזה.
ציוני דרך ארכיאולוגיים באזור הצפון
דרך זו הייתה ועודנה אחת הדרכים הצבאיות החשובות ביותר לאורך הדורות היא הוזכרה בטקסטים המצריים כ”דרך הורוס” מכיוון שהורוס היה הכינוי שניתן לכל פרעה, וצבאות הפרעונים הלכו בדרך זו לעתים קרובות עשרות פעמים, ולכן נבנו עליו מבצרים מצריים רבים, בעיקר באזורים האסטרטגיה החשובה היא לשמש מוקדים לחיילים השומרים על הכביש וחנויות הצבא.
ישנו מסמך חשוב מתקופת שלטונו של המלך סטי הראשון מהשושלת התשע-עשרה (1315 לפנה”ס) חקוק על אחד מקירות מקדש קרנק, המכיל תיאור מפורט של דרך הורוס ותמונות של 12 הטירות בדרך זו תחילת הדרך נמצאה בקאנטרה, מזרחית ל(תל חבווה), שם נחשף האתר הפרעוני הגדול ביותר בצפון סיני, שהיה ידוע במקורות הפרעונים כמצודת “תארו”, שהיא האזור שממנו יצאו צבאות לאבטח גבולותיה המזרחיים של מצרים החל בעידן תחותמס השלישי.
האם יש אנדרטאות פרעוניות בסיני?
לאחר מכן הכביש פונה צפונה ליד טל אל-חייר וטל אל-חדוה (מג’דול), לאחר מכן ביר רומנה (ליד מוחמדיה), לאחר מכן הוא פונה לאזור “קטיה” ומשם לאל-עריש, עובר ליד ברדוויל סבחת ו באר “מזאר” ליד אל-פלוסיאת, ואז אל-עריש, ומשם לשיח’ זוויד, ואז רפיח.
תחילתה של דרך זו נקשרה בנוכחות שלוחה של נהר הנילוס (הענף הפלוסי העתיק), שכן הכתובת על מקדש קרנק כוללת תמונה של מבצר על גדות תעלה שבה משתובבים תנינים ועשבים גדלים על גדותיו.
כך, כל האזורים הארכיאולוגיים החשובים בצפון סיני ממוקמים קרוב לחוף ואכן, כולם (למעט קטיה) הם נמלים, וחשיבותם הייתה קשורה לאסטרונום והגיאוגרף האלכסנדרוני המפורסם קלאודיוס תלמי” (90-168 לספירה), הותיר לנו הצהרה על הנמלים החשובים ביותר שהיו בו ממערב, ובשל פלישת דיונות החול באזור זה נעלמו חלק מהריסותיו, במיוחד מאז הם היו מרכזים צבאיים שתמיד היו חשופים להתקפות וחבלה.
האתרים הארכיאולוגיים החשובים ביותר בצפון אפריקה
בין האתרים הארכיאולוגיים החשובים ביותר בצפון אפריקה הם הבאים:
- Tassili N’Ajjer: אתר מורשת עולמית של אונסק”ו, ידוע באמנות הסלע העתיקה שלו וממוקם במדבר סהרה בדרום מזרח אלג’יריה.
- Leptis Magna: עיר עתיקה זו ממוקמת בלוב ומפורסמת בזכות המונומנטים השמורים שלה, כולל האמפיתיאטרון, הבזיליקה והפורום.
- קרתגו: עיר עתיקה הממוקמת בתוניסיה, הייתה מרכז מסחר ותרבות מרכזי בעולם העתיק והיא מפורסמת בהיסטוריה העשירה שלה ובשרידים ארכיאולוגיים.
- ג’רבה: אי קטן הממוקם מול חופי תוניסיה, הוא ביתם של חורבות עתיקות רבות, כולל מקדשים, קברים וארמונות.
- מרו: ממוקמת בסודן של ימינו, היא הייתה בירת האימפריה הכושיית והיא מפורסמת בפירמידות המפוארות שלה ובבניינים עתיקים אחרים.
אלו הם רק חלק מהאתרים הארכיאולוגיים החשובים הרבים בצפון אפריקה.
ההשפעות החשובות ביותר שנחשפו הן בתחומים הבאים:
גבעת פארמה
היא ממוקמת צפונית לכפר באלוזה על כביש קנטרה-אל-עריש, בפתחו של ענף הפלוסיום הישן של נהר הנילוס, היא נקראת לפעמים “אל-פארמה”, שזה השם הערבי של העיירה היה ידוע בעבר כפלוסיום והיה המבצר החשוב ביותר להגנה על הדלתא ממזרח קרבות רבים התרחשו שם, החשוב שבהם היה הקרב שהתרחש בין הצבאות המוסלמים בראשות אמר בן אל-אסי והצבא הרומי בשנת 640 לספירה ההיסטוריה של העיר מעידה שהיא עתיקה מאוד זה נודע על ידי הפרעונים והיוונים, שייחסו לו את שם הענף של הנילוס הפלוסי, והקופטים הכירו אותו בשם פרומי, ומהם לקחו הערבים את השם אל-פארמה, ונאמר שזו הייתה מולדתו של האסטרונום המפורסם תלמי.
קווינס ופלוקס
שני אזורים אלו ממוקמים על חוף אגם ברדוויל על כביש קנטרה-עריש, בשני מקומות קרובים זה לזה, והם נמצאים כיום בתוך שמורת זראניק אל-ח’וינת כולל שרידים של קבוצת מבנים סמוכים, ונמצאו מספר מצבות עם כתובות בשפה היוונית העתיקה ובדמות אדם באשר לפלוסים, הוא כולל קבוצת כנסיות מהמאה החמישית לספירה והוזכר על ידי גיאוגרפים רומיים תחת השם “אסטרסיני”.
אל-פאלוסיאת (גבעת אל-פאלוסיה) תופסת מיקום אסטרטגי חשוב, שכן היא הייתה מקום המפגש של החוף המחבר אותו לאל-פארמה ולכביש הצבאי לא נותר דבר מהמבצרים שלו מלבד שרידי מבצרו של הקיסר יוסטיניאנוס , שהוקם במאה השישית לספירה לכיוון מזרח מפחד הפרסים הבדואים העניקו לו את שמו הנוכחי בגלל ריבוי המטבעות הרומיים שמצאו בו.
דיונת רגורגיטציה
זהו אתר עתיק על חוף הים התיכון, מצפון לאגם ברדוויל הוא הוזכר על ידי תלמי בשם קסיום, שם נמצאו מספר אבנים עם כתובות יווניות ועדויות למבנים ארכיאולוגיים מהתקופה הרומית.
גבעת קטיה
היא ממוקמת בסמוך לכפר קטיה בצפון סיני, ועל פני השטח שלה פזורים שרידי מבנים ארכיאולוגיים מהתקופה האיסלאמית והיוונית-רומית קטיה היא עיירה ידועה עם עצי דקל רבים, המוזכרת פעמים רבות בכתבים של מטיילים מוסלמים יש בו באר מים ששוחזרה על ידי איברהים פאשה, בנו של מוחמד עלי, שליט מצרים, בתחילת המאה התשע עשרה, ולאחר מכן שוחזרה על ידי חדיב עבאס בעת ביקור באריש, חורבות קטיה כוללות א מסגד מהתקופה העות’מאנית, אזור תעשייה ושוק העיר.
גבעת מוחמדית
הוא ממוקם מצפון-מזרח לכפר רומנה על דרך קאנטרה-אריש הוא מכיל שרידים של מבנים ארכיאולוגיים מהתקופה היוונית-רומית, שם שמה בתקופה ההיא היא מכילה מבצר גדול מזה עידן ממוקם על גבעה גבוהה קרוב לחוף זה הוא טירה עם קירות אבן זה עשוי אבן גיר ימית, עם מגדלים מלבניים, וכמה בתי מגורים ארכיאולוגיים אזור חוף אגם ברדאוויל.
עין הכול יכול
הוא ממוקם בעמק פורה מסופר על ידי “עין אל-קאדיראת” העתיקות שהתגלו משקפות את חשיבותו של אזור זה ותפקידו המרכזי בתקופת הפרעונים המוקדמת, שם הוקמו מבצרים רבים, והשאר נותרו: הטירה המרכזית : יש לו חומות חזקות, מגדלים וחפירים צורתו מלבני, 60 מטר על 40 מטר, עם קירות חיצוניים בעובי 4 מטר, ומסביבו 8 מגדלי.
ואז המבצר האחרון: עקבות האש שלו עדיין נראים כמו כן נמצאו עמודי גרניט שחורים, זכוכית שבורה, פסיפסים ומטבעות מהתקופות הרומית והביזנטית והמדינה האסלאמית הראשונה.
עתיקות אל-עריש, שייח’ זוויד ורפיח
זוהי שלוש הנקודות האחרונות על הכביש הצבאי לגבי אל-עריש, זוהי עיר מפורסמת בראש עמק אל-עריש מאז ימי קדם, היא הייתה נמל מצרי חשוב ומרכז אסטרטגי על דרך הורוס , ואחד המרכזים העיקריים של הצבא המצרי בתקופת המדינה הפרעונית החדשה, אך לא נותר דבר ראוי לציון ממבצריה ומקדשיה.