רתימת כוחה של הבינה המלאכותית בצורה בטוחה ומהירה. טכנולוגיות בינה מלאכותית מתפתחות בקצב מדהים עם יתרונות פוטנציאליים לכלכלות, לחברות וליחידים. מימוש הפוטנציאל של בינה מלאכותית דורש מימוש יתרונות אלה בקנה מידה הרחב ביותר האפשרי, במהירות האפשרית, ועם מעבר חלק ככל האפשר.
במגוון מגזרים, טכנולוגיות בינה מלאכותית מתקדמות ומבטיחות להגביר את הפרודוקטיביות וליצור מוצרים ושירותים חדשים. טכנולוגיות אלו כבר יושמו במגזרים רבים כגון קמעונאות, ייצור, שירותי בריאות, בידור ועוד. ישנו גם פוטנציאל ברור וברור לקליטה ושימוש נוספים בחינוך, תחבורה, רפואה ועוד.
דיוני מדיניות מנגנון ועתיד העבודה:
בעוד שהפוטנציאל לאוטומציה מעלה שאלות לגבי השפעתן של טכנולוגיות בינה מלאכותית על העבודה ועל מחייתם של עובדים, חודשו דיונים ציבוריים ומדיניות בנוגע לאוטומציה ועתיד העבודה. כבר עכשיו ישנן סיבות לשימוש, ויש עניין ברור בנושא הזה, שכן סביר להניח שרבות מהעבודות המבוצעות כיום על ידי בני אדם יבוצעו על ידי מכונות או תוכנות מחשב עבור חברות בשנים הקרובות.
בהתחשב בהשפעה הפוטנציאלית של בינה מלאכותית על עבודה, ישנם מספר מחקרים ומחברים שחזו או צפו דרכים בהן בינה מלאכותית עשויה להשפיע על כמות, סגנון וחלוקת העבודה. בעוד שקיימת הסכמה חזקה בקרב חוקרים לגבי דפוסים ותחזיות עתידיות של שונות בהשפעות הכמותיות, במיוחד אלו המעריכים את מספר אובדני המשרות.
מחקרים כאלה מראים כי ישנם נתיבים סבירים לעתיד לפיתוח בינה מלאכותית. למרות אי הוודאות הרבה סביב עתיד העבודה, ישנן עדויות מהמהפכה התעשייתית הקודמת ומהופעתו של המחשוב שיכולות לספק ראיות ותובנות שיסייעו בדיונים מדיניות עכשוויים. במקביל, מחקרים רבים שנערכו בתחומי מחקר וחקירה, החל בכלכלה ועד רובוטיקה ואנתרופולוגיה, הדגימו את הפוטנציאל לעורר חשיבה על תפקידם של כוחות, מפלגות ומוסדות שונים בעיצוב תפקידה של הטכנולוגיה בחברה.
בעוד שחלק ניכר מהדיון הציבורי בנושא בינה מלאכותית ועבודה נוטה לנוע בין חששות מסיום העבודה לבין הבטחות שמעט ישתנה מבחינת התעסוקה הכוללת, מחקרים מצביעים על כך שאף אחד מהקצוות הללו לא צפוי להתרחש. במקום זאת, קיימת מודעות בספרות האקדמית לכך שלבינה מלאכותית יהיו השפעות משבשות על עבודה קיימת, כאשר חלק מהמשרות יאבדו, אחרות ייווצרו או חלק מהמשרות ישתנו. בהקשר זה, יתגלו שני סוגים של סדרי עדיפויות מדיניות:
1) הדגישו את השינוי הפוטנציאלי בטכנולוגיה שיוביל לשיפור הפרודוקטיביות.
2) להבטיח שהיתרונות של שינוי כזה יופצו ברחבי החברה כולה.
השפעה על הכלכלה והעבודה:
לבינה מלאכותית פוטנציאל כלכלי גדול:
טכנולוגיות בינה מלאכותית כבר תומכות במוצרים ושירותים חדשים במגוון עסקים ומגזרים, כולל:
- עוזרות אישיות המשתמשות בזיהוי קולי, כמו סירי, אלקסה וקורטנה, הפכו לנפוצות בעסקים רבים.
- במגזר התחבורה, פעולות בינה מלאכותית מתמקדות בפיתוח כלי רכב אוטונומיים, סיוע בניהול זרימת התנועה ותכנון מערכות תחבורה (Stone et al, 2016).
- בפיתוח ובסיוע הומניטרי, ניתוח נתונים המונע על ידי בינה מלאכותית מסייע לתמוך וליידע את השגת יעדי הפיתוח בר-קיימא ואת הערכת תרחישים הומניטריים (Vacarelu, 2018).
- בתעשיות חדשניות, מפתחים יוצרים מערכות מחשב שיכולות לייצר דיווחי חדשות פשוטים. לדוגמה, יצירת סרטים קצרים (Lucity & Willococks, 2006).
- במגוון רחב של מגזרים, בינה מלאכותית מנוצלת לניתוח כמויות גדולות של נתונים, שיפור תהליכים עסקיים או תכנון שירותים חדשים. טכנולוגיות או יישומי בינה מלאכותית פותחו בשלבים שונים ויישומן על פני מגזרים ועסקים משתנה במידה מסוימת. מחקר של אוניברסיטת סטנפורד בארצות הברית מתאר את ההתקדמות והיישום הלא שלמים והבלתי צפויים של מדד הבינה המלאכותית (AI Index Team, 2017).
תיאור זה נתמך על ידי מספר מחקרים המתארים את המאפיינים של מנהיגים עסקיים בתחום הבינה המלאכותית. לדוגמה, סקר של מכון מקינזי העולמי משנת 2017 מצא שרק 14% ממנהיגי העסקים בבריטניה השקיעו או תכננו להשקיע בבינה מלאכותית או ברובוטיקה בעתיד הקרוב. זה גם מעט גבוה יותר משיעורי האימוץ הבינלאומיים, כאשר כ-9 עד 12% ממנהיגי עסקים בעשר כלכלות מפותחות מדווחים כי יישמו בינה מלאכותית (McKinsey Global Institute, 2017).
שינויים המתאפשרים על ידי בינה מלאכותית עשויים להשפיע על כמות ואיכות העבודה:
מאמר זה בוחן את הראיות שהוצגו במחקרים אחרונים על ההשפעה הפוטנציאלית של בינה מלאכותית על עבודה ותעסוקה, ואת סוגי הפרספקטיבות שניתן לשאוב מנקודות מבט היסטוריות על טכנולוגיה וכוח אדם.
חששות לגבי מנגנון ומקום העבודה:
לדוגמה, במאה העשרים התחדשו תחזיות לפיהן אוטומציה תגרום לבני אדם להפסיד עבודה. בשנת 1930, ג’ון מיינרד קיירס חזה כי העולם, אשר חווה את בעיית המאבק בקיום כלכלי, ייפתר על ידי אימוץ טכנולוגיה והמנגנון שנוצר על ידי יישומה (*). בשנת 1965, ציטט מגזין הטיימס כלכלן של יבמ שאמר כי המנגנון ייצור כעשרים שעות עבודה בשבוע.
מאוחר יותר, ככל שהטכנולוגיה הדיגיטלית התקדמה, התעורר ויכוח האם הדבר יסמן את סוף העבודה, כפי שכינה זאת הכלכלן האמריקאי ג’רמי ריפקין בשנת 1995. דיונים וויכוחים כאלה מניעים לעתים קרובות חששות מפני אובדן מקומות עבודה וחוסר ודאות לגבי המידה שבה יושגו יתרונות כלכליים רחבים יותר. דעותיהם של חוקרים ומומחים בנושא זה סותרות וחלוקות.
במאמץ לערוך השוואות היסטוריות בהקשר זה, ניתן לציין כי ניתוחים של מגמות מודרניות במנגנונים מבוססי בינה מלאכותית מתמקדים לעתים קרובות בתוצאות הכלליות של המהפכה התעשייתית. בתחילת המהפכה התעשייתית, הוגים האמינו כי טכנולוגיה תוביל לעקירת מקומות עבודה באופן כללי. במקביל, הוגים אחרים הכירו בכך שההיגיון של אימוץ טכנולוגיה תורם לתחרות, אך הם לא שקלו את המידה שבה היא מועילה לחברה בכללותה.