בינה מלאכותית בחינוך – האם בינה מלאכותית מועילה לסטודנטים בחינוך?

ככל שהבינה המלאכותית הפכה לנפוצה יותר ויותר והגיעה לתחומים רבים, מדינות מסוימות הטילו איסורים על השימוש בה במערכת החינוך, וקיים ויכוח מתמשך האם על תלמידים להשתמש בטכנולוגיית בינה מלאכותית בחינוך. בעוד שבינה מלאכותית יכולה לספק יתרונות פוטנציאליים, יש גם חששות לגבי הסתמכות יתר על כך. מהן עמדות המדינות לגבי השימוש בבינה מלאכותית בחינוך? למה צריך להשתמש בו? למה שלא? האם איסור על AI למטרות למידה יהיה רעיון טוב? זה מה שנדע להלן:

עמדות שונות לגבי השימוש בבינה מלאכותית בחינוך

ממשלות שוקלות לפצח את כלי הבינה המלאכותית בשימוש תדיר על ידי סטודנטים. היו הרבה דיונים בשאלה האם לאסור כלים מקוונים ובינה מלאכותית למטרות חינוכיות. אז עמדות המדינות היו שונות בעניין זה. משרד החינוך של ניו יורק אסר על ChatGPT, ואמר שזה משפיע לרעה על התלמידים ועל הדרך שבה מערכת החינוך פועלת.

אוניברסיטאות באסיה נמצאות בכוננות לכלי כתיבה חדשים של בינה מלאכותית כמו ChatGPT וכלים אחרים המופעלים בבינה מלאכותית שיכולים לעזור לסטודנטים לכתוב טקסטים או קוד. כמה אוניברסיטאות עברו מוקדם כדי לאסור את השימוש בהן בעוד שאחרות היו זהירות יותר. כמה מוסדות, כמו אוניברסיטת הונג קונג, אסרו על ChatGPT כצעד זמני עד שהמדיניות המתאימה לשימוש בו.

בעוד שאוניברסיטאות ומכללות אחרות פשוט הוציאו אזהרות, ולעתים קרובות השוו את השימוש ב-ChatGPT לגניבת דעת, רבים נקטו בגישה של חכה ולראות. עד כה, רשויות חינוך מעטות פרסמו הנחיות ספציפיות. מודל שפה רב עוצמה יכול ליצור טקסט דמוי אדם, כתיבת פרוזה, שירה, חיבורים וכו’ לתלמידים, לשכפל את סגנונו של המחבר. זה עלול להשפיע על היכולות היצירתיות של התלמידים, לפי אנשי אקדמיה.

דרום קוריאה הייתה אחת המדינות הראשונות שאימצו את הטכנולוגיה החדשה, כשהשימוש ב-ChatGPT התפשט במהירות. לדברי אקדמאים, אוניברסיטאות זכו לביקורת על כך שלא נקטו באמצעי נגד יעילים, במיוחד במערכת חינוך תחרותית מאוד שבה חלק מהסטודנטים עשויים להשתמש ב-ChatGPT כדי להשיג יתרון על פני סטודנטים אחרים. אוניברסיטת סג’ונג, מוסד פרטי בסיאול, נקטה עמדה ניואנסית, ואמרה שהיא תאפשר לסטודנטים להשתמש ב-ChatGPT ככלי התייחסות, אך השימוש בו לכתיבת מטלות ודוחות יהיה אסור, והסטודנטים יקבלו ציון נכשל אם כן.

מנגד, משרד החינוך הסינגפורי אמר שהוא תומך בשימוש בכלי בינה מלאכותית כמו ChatGPT בבתי ספר ובאוניברסיטאות. “המשרד כבר מספק הדרכה ומשאבים לבתי ספר ולמוסדות להשכלה גבוהה”, אמר שר החינוך צ’אן צ’ון סינג. ChatGPT נחקר במסגרות חינוכיות. במקביל, המורים שלנו ימשיכו ללמד את התלמידים כיצד להבין מושגי יסוד ולהנחות את התלמידים מפני הסתמכות יתר על כלים טכנולוגיים”.

בהודו, המועצה המרכזית לחינוך תיכוני (CBSE) כללה את ChatGPT ברשימת הנושאים האסורים בבחינות. “טלפונים ניידים, ChatGPT ופריטים אלקטרוניים אחרים לא יורשו להיכנס לאולם הבחינות”, נכתב בהנחיות המועצה, שהבהירו שכלים המופעלים על ידי בינה מלאכותית דומים לרמאות.

עם זאת, Vidya Yeravdekar, יועצת באוניברסיטת Symbiosis International בפונה שבמדינת מהראשטרה שבמערב המדינה, אמרה שבמקום לאסור על כלי בינה מלאכותית, מוסדות צריכים להמציא מדיניות שתעזור לסטודנטים להשתמש בכלי בינה מלאכותית, שהיא רואה כדרך קדימה בלמידה.

מצד שני, פרופסור במכון הטכנולוגי ההודי באינדורה אמר שמוקדם מדי לדעת כיצד תוגבל ChatGPT. עלינו לנתח בקפידה את ההשפעה של הכלים המהפכניים הללו על החינוך ולהבטיח שימוש רציונלי בהם לטובת התלמידים.

סיבות מדוע סטודנטים אינם משתמשים בכלי בינה מלאכותית בלימודיהם

השוני בין עמדותיהן של מדינות בנוגע לשימוש בבינה מלאכותית בחינוך, וההחלטה של ​​כמה מדינות לאסור זאת, התעוררו עקב חששות לגבי ההשלכות החברתיות, האתיות והביטחוניות הפוטנציאליות של יישומי בינה מלאכותית בתחום זה, שהן כדלקמן:

1. חששות פרטיות

כלים מקוונים ובינה מלאכותית אוספים מידע אישי, סגנונות למידה ודברים אחרים הקשורים לפרטיות התלמידים. מכיוון שהוא אינו מוסדר, קיים פוטנציאל לניצול או טיפול שגוי בנתונים אלו.

2. הסתמכות יתר על הכלים הללו

יש האומרים שתלמידים משתמשים בבינה מלאכותית ובכלי אינטרנט יותר מדי; רבים מהם משתמשים בצ’אטבוטים המופעלים על ידי בינה מלאכותית כדי להשלים משימות. זה יכול לפגוע במיומנויות כמו חשיבה ביקורתית ופתרון בעיות בעצמם. כמו כן, הסתמכות תמיד על כלים עשויה להפחית את היצירתיות של התלמידים.

3. אי שוויון גישה

חלק מהסטודנטים אינם יכולים להשתמש בכלים מקוונים וב-AI, שכן לסטודנטים מרקע דל אולי אין גישה לטכנולוגיה. בנוסף, ייתכן שלסטודנטים מקהילות מוחלשות לא תהיה גישה למשאבים או מתקנים מתאימים. זה יוצר גישה לא שוויונית לחינוך.

4. סיכוני פלגיאט

כלים מקוונים יכולים להקל על התלמידים לעשות גניבה ספרותית, מכיוון שניתן להשתמש בבוטים של חיבורים ובינה מלאכותית כדי לרמות. הסיבה לכך היא שכלי בינה מלאכותית מאומנים על כמויות אדירות של נתונים, כך שהם עשויים לייצר את אותו המידע שוב ושוב. זה פוגע בשלמות הלמידה.

5. ירידה באינטראקציה בין בני אדם

למידה עוסקת גם בכישורים חברתיים, לא רק במידע. אם אתה משתמש בכלים מקוונים, וודא שאתה לומד ולא רק העתק והדבק. הסתמכות רבה מדי על AI עלולה להפחית את הזמן שאתה מבלה פנים אל פנים עם מורים ותלמידים אחרים. זה יכול להשפיע על ההתפתחות החברתית.

6. אובדן הוראה מסורתית

ממהר לאמץ AI עלול להפוך את שיטות ההוראה המסורתיות למיושנות. הסיבה לכך היא שבינה מלאכותית היא חדשה עבור אנשים כמו שהיא חדשה עבור מערכת הלמידה.

7. למידה לא אישית

בעוד שבינה מלאכותית יכולה לספק חוויות למידה מותאמות אישית, היא גם יכולה לבטל את החינוך האישי. יש הסבורים שלא ניתן להחליף את המגע האנושי וההדרכה של מורים בטכנולוגיה, או לפחות לא לעת עתה!

8. חששות אתיים

חששות אתיים הם היבט מרכזי מאלץ ממשלות ברחבי העולם לנקוט בפעולה נגד כלי בינה מלאכותית. AI גנרטיבי וצ’אטבוטים אינם מוסדרים וניתן להשתמש בהם על ידי כל אחד לכל מטרה. שאלות על אתיקה של נתונים, הטיה אלגוריתמית והשפעתה על פרנסתם של מורים אנושיים הן נושאים לוויכוח מתמשך, וזו אחת הסיבות לאיסור.

היתרונות של שימוש בכלי AI בחינוך

בעוד שמדינות המאמצות איסור על שימוש בכלים של בינה מלאכותית מסתכלות על השליליות, מדינות אחרות המעודדות את השימוש בו מסתכלות על היתרונות והיתרונות של בינה מלאכותית בחינוך כוללות את הדברים הבאים:

1. חוויות למידה מותאמות אישית

כלי בינה מלאכותית יכולים להתאים את הלמידה לצרכיו של כל תלמיד, שכן הטכנולוגיה מתאימה את עצמה לסגנונות ולמהירויות למידה שונות. לדוגמה, לומדים חזותיים עשויים להפיק יותר מגרפיקה ואנימציות. בעוד שלומדים שמיעתיים עשויים להפיק יותר מתוכן אודיו. התאמה אישית זו עוזרת לתלמידים ללמוד בדרך שבה הם לומדים בצורה הטובה ביותר.

2. גישה לשפע של משאבים

תלמידים נהגו לבלות שעות בתרגול משוואות מתמטיות ועדיין לא לומדים. מחשבון הנגזרת עוזר לך לפתור את המשוואות שלך וללמוד צעד אחר צעד. כמו כן, אנשים רבים, במיוחד תלמידים, חסרים כישורי דקדוק. כלים מקוונים ובינה מלאכותית עוזרים לתלמידים לפתור בעיות דקדוק בקלות. חלק מהכלים ליצירת תוכן גם עוזרים לתלמידים ליצור רעיונות שונים וזווית ייחודית ליצירת תוכן או כתיבת מטלות. לכן, כלים מקוונים ובינה מלאכותית עוזרים לתלמידים להתייעל.

3. יעילות ונוחות

כלי הבינה המלאכותית הללו מספקים קלות למידה בכל זמן ובכל מקום, מכיוון שסטודנטים יכולים למצוא טונות של הרצאות מקוונות בנושאים שונים. הם יכולים לגשת לחומרי לימוד ומשאבים במכשירים שלהם, מה שמקל עליהם להתאים את הלמידה ללוחות הזמנים שלהם.

4. שפר מעורבות ושיתוף פעולה

כלים מקוונים עוזרים גם בשיתוף פעולה צולב ומעורבות של תלמידים עם מורים, מכיוון שתלמידים יכולים להתחבר למורים ברחבי העולם מרחוק.

5. משוב מיידי

AI יכול לספק משוב מיידי על מטלות ומבחנים. אתה יכול לשאול את ChatGPT אם המשוואה שלך לפתרון האינטגרל של פונקציה לא עובדת, וזה יעזור לך לפתור את הבעיה הזו. ניתן גם להשתמש בכלי מקוון לחישוב אינטגרלים וללמוד ולתרגל אונליין. זה עוזר לתלמידים לזהות תחומים לשיפור ומאפשר התערבות בזמן כדי להתמודד עם פערי למידה.

6. הכנה לעתיד

היכרות עם בינה מלאכותית וטכנולוגיה היא בעלת ערך רב יותר בשוק העבודה של היום. למשל, חברות משלמות משכורות טובות למהנדסי תוכנה. זו עבודה שלא הייתה קיימת לפני כמה שנים! השימוש בבינה מלאכותית בלמידה מצייד את התלמידים במיומנויות אוריינות דיגיטלית ומכין אותם למקום העבודה מונע הטכנולוגיה של העתיד.

האם איסור על AI למטרות למידה יהיה רעיון טוב?

בשל החששות והשליליות של שימוש בבינה מלאכותית בחינוך שהזכרנו קודם לכן, ממשלות רבות ברחבי העולם שוקלות לאסור על כלי בינה מלאכותית ללמידה. אבל איסור מוחלט אולי אינו הפתרון הטוב ביותר. אתה לא יכול לאסור את הדברים האלה לחלוטין כי אנשים עדיין ימצאו דרכים להשתמש בהם.

כלי בינה מלאכותית גם מקלים על הלמידה, ויש להם גם הרבה מהיתרונות שהזכרנו, ולכן עלינו לנצל את היתרונות של בינה מלאכותית ולהתמודד במקביל עם האתגרים שלה, וכאן מגיע תפקידן של ממשלות וחברות טכנולוגיות לחינוך.

כיצד חברות אדטק יכולות לעזור לפתור את משבר הבינה המלאכותית בחינוך?

לחברות Edtech תפקיד קריטי בקידום השימוש בבינה מלאכותית בכיתות ובהבטחת השימוש בה בצורה אתית ואחראית. לשם כך, עליהם לשקול את הדברים הבאים:

1. עלות

העלות של פיתוח והטמעה של כלים חינוכיים מבוססי בינה מלאכותית יכולה להוות מחסום משמעותי עבור בתי ספר ומורים. חברות Edtech צריכות לפעול להנגשת טכנולוגיית AI למגוון רחב יותר של בתי ספר ומורים ולבחון אפשרויות מימון חלופיות, כגון מענקים או שותפויות, כדי לסייע בקיזוז עלויות.

2. אינטראקציה אנושית

כלים חינוכיים המופעלים על ידי בינה מלאכותית אינם יכולים להחליף את התמיכה האנושית והרגשית שתלמידים צריכים כדי להצליח. חברות Edtech צריכות לשאוף לפתח כלי בינה מלאכותית שמגדילים, ולא מחליפים, את תפקיד המורים, ומספקים לתלמידים השכלה הוליסטית הכוללת למידה מותאמת אישית ואינטראקציה אנושית.

3. פרטיות ואבטחה

חששות פרטיות הם מגבלה מרכזית של AI בכיתה. חברות EdTech חייבות להבטיח שמידע אישי רגיש שנאסף ומאוחסן על ידי כלים חינוכיים המופעלים על ידי בינה מלאכותית מאובטח כראוי ושמירה על הפרטיות.

4. שיפור יכולות AI

לכלים חינוכיים נוכחיים מבוססי בינה מלאכותית יש מגבלות, כגון חוסר יצירתיות, מקוריות והבנה מוגבלת של ההקשר. חברות Edtech צריכות לשאוף לשפר את יכולות הבינה המלאכותית ולהתגבר על מגבלות אלו כדי ליצור כלי בינה מלאכותית מתקדמים, חדשניים ויעילים יותר עבור הכיתה.

5. שיקולים אתיים

חברות Edtech חייבות לשקול את ההשלכות האתיות של טכנולוגיית בינה מלאכותית בחינוך ולפתח כלי בינה מלאכותית באופן שקוף, הוגן ואחראי. כמו כן, עליהם להבטיח שכלי AI מפותחים ומשתמשים בהם בהתאם לחוקים ולתקנות המסדירים פרטיות נתונים, אבטחה וקניין רוחני.

לסיכום, לבינה מלאכותית יש פוטנציאל להיות תוספת חשובה לכיתה, והיא יכולה לחולל מהפכה בדרך שבה אנו מלמדים ולומדים. לכן, חברות edtech חייבות לפתח כלי בינה מלאכותית בקפידה ובשיתוף פעולה עם מורים, מחנכים ותלמידים כדי להבטיח שהם שימושיים, אתיים ויעילים במתן מענה לצרכי הלומדים. ממשלות וחברות חייבות גם להסדיר AI כדי להגן על הפרטיות, להבטיח הוגנות ולקדם שימוש אחראי. בדרך זו, נוכל לרתום את היתרונות של AI בחינוך מבלי לאסור זאת.